כיצד נכיר בהוצאות המשרד הביתי?
האפשרות לעבודה מהבית נהפכה לנוחה ואפשרית יותר מבעבר . יותר ויותר בעלי עסקים מעדיפים לנהל את העסק מתוך ביתם הפרטי אם מתוך שיקולים כלכליים או מתוך שיקולי נוחות או מכל שיקול אחר המכריע את הכף לטובת עבודה מהבית.
- יתרונות המשרד הביתי – היתרונות לעבודה מהבית הם רבים והן כוללים חסכון ניכר בעלויות שכירות משרד, נוחות, גמישות בניהול הזמן ועוד.
- חסרונות המשרד הביתי – לעבודה מהבית חסרונות כגון חוסר הפרדה בין העסק לבית, אי הפרדה בין החיים העסקיים לחיים הפרטיים, הבאת העבודה לתוך הבית ועירוב בני המשפחה בשגרה העסקית.
מהי הוצאה המותרת בניכוי? סעיף 17 לפקודת מס הכנסה מגדיר את עקרון היסוד בסוגיית ניכוי הוצאות לצורכי מס, הוא עקרון ההקבלה בין הוצאות להכנסות וקובע כי הוצאה תותר בניכוי אך ורק במידה והיא הוצאה לשם יצור הכנסה באותה שנת המס.
האם מותר לנכות הוצאות ביתיות? סעיף 32 (1) לפקודת קובע כי בקביעת הכנסות החייבת של אדם לא יותרו ניכויים בשל הוצאות הבית או הוצאות פרטיות, אולם בפס”ד מעונות רוטשילד (המהווה את ההלכה שעל פיה מתנהל מס הכנסה כיום ) נקבע כי “…מקום שבו ניתן לבודד את ההוצאה העסקית באופן מפורש מכלל ההוצאה, יותר הרכיב העסקי בניכוי מההכנסה החייבת של הנישום..” כלומר, במידה וניתן לבודד או “לצבוע” את ההוצאה הביתית וליחס אותה ישירות לעסק, הוצאה זו תותר בניכוי.
כיצד מייחסים הוצאה פרטית להוצאה עסקית ? על מנת שניתן יהיה להכיר בהוצאות המשרד הביתי מתוך סך הוצאות הבית יש “לבודד” את ההוצאה לפי החלק היחסי של המשרד מתוך הבית. כלומר: מהו החלק היחסי של שטח המשרד מתוך סך שטח הבית כך שדירת 4 חדרים בה חדר אחד הוא משרד, תוכר 25% מההוצאה, דירת 3 חדרים בה חדר אחד הוא משרד תוכר 33% מההוצאה וכו’
מהן ההוצאות הניתנות בניכוי ובאיזה חלק יחסי? לאחר שהבנו מהי הוצאה המותרת בניכוי ומה התנאים נבדוק אילו הוצאות מותרות בניכוי, באיזה שעור מההוצאה ומה דין המע”מ:
- טלפון ביתי – באופן עקרוני ישנה דרישה להזמין קו נפרד עבור המשרד בכדי שההוצאה והמע”מ בגינו יוכרו באופן מלא. בפרקטיקה כל ההוצאה תוכר בניכוי ללא קשר לחלק היחסי של הבית מהמשרד, המע”מ יוכר בשעור מלא.
- טלוויזיה בכבלים / לווין – ההוצאה לא תוכר בניכוי למעט עסקים אשר הוצאה זו נדרשת והכרחית לייצור ההכנסה.
- אינטרנט – ההוצאה תוכר באופן מלא ( תשתית + ספק ) ללא קשר לחלקו היחסי של המשרד, המע”מ יוכר אף הוא באופן מלא.
- ארנונה – ההוצאה תוכר לפי החלק היחסי של המשרד מתוך הבית, המע”מ לא יוכר.
- חשמל – ההוצאה תוכר לפי החלק היחסי של המשרד מתוך הבית, המע”מ מוכר לפי אותו חלק יחסי.
- חומרי ניקוי – ההוצאה תוכר באופן מלא במידה והם נקנו עבור המשרד. כיוון שלא ניתן להוכיח כי חומרי הניקוי נקנו רק עבור המשרד, מתירה הפקודה להכיר בכל ההוצאה ובמע”מ שנלווה אליה.
- כיבוד, מכולת – סעיף זה הינו בעייתי שכן הוצאות הבית על מכולת ומזון כוללות גם הוצאות הקשורות בכיבוד לקוחות, ספקים ואורחים של העסק. באופן כללי יוכרו באופן מלא הוצאות הכוללות: חלב, סוכר, קפה, עוגיות, מים מינרלים וכד’ והמע”מ בגינם יוכר אף הוא. כל שאר הוצאות המזון לא יוכרו בניכוי. בפרקטיקה בשל הקושי להפריד את ההוצאות נהוג להכיר בחלק יחסי מן ההוצאה ללא מע”מ.
- ועד בית – ההוצאה תוכר לפי החלק היחסי של המשרד מתוך הבית, המע”מ לא יוכר.
- שכירות – ניתן להכיר בחלק יחסי של המשרד מתוך סך עלויות שכירות המען הפרטי רק במידה וינוכה מס ממשכיר הדירה ורק במידה וניתן יהיה להציג חוזה שכירות עסקית. חובת הניכוי יוצרת קושי עבור משכיר הדירה בקבלת הפטור משכירות למגורים ולכן רוב בעלי הנכסים לא מוכנים להסדר זה, דבר הגורם לאי התרת דמי השכירות. במידה ותותר הוצאת השכירות היא תהיה ללא מע”מ שאינו מותר בניכוי.
- פחת מבנה – במידה והמשרד מתנהל מתוך בית / דירה פרטי אשר בבעלותנו, ניתן יהיה להכיר בהוצאות הפחת כחלק יחסי של המשרד מתוך סך שטח הבית / דירה בהתאם לתקנות הפחתת נכסי בית. המע”מ אינו מותר בניכוי בגין הוצאה זו.
- הוצאות ריבית משכנתא – במידה והמשרד מתנהל מתוך בית / דירה פרטי אשר בבעלותנו, ניתן יהיה להכיר בהוצאות ריבית המשכנתא כחלק יחסי של המשרד מתוך סך שטח הבית או הדירה. המע”מ אינו מותר בניכוי בגין הוצאה זו.
- הוצאות ריהוט וציוד לעסק – הוצאות רכישת ריהוט משרדי וציוד מחשוב לעסק יוכרו במלואם בין אם כהוצאה שוטפת ובין אם כהוצאת פחת שנתית בהתאם לתקנות הפחתת רכוש וציוד. המע”מ יוכר באופן מלא עבור כל הציוד שנרכש לעסק.
- תיקונים ואחזקה – כל הוצאות התיקונים והאחזקה המיוחסות לעסק יוכרו במלואן. המע”מ יוכר אף הוא באופן מלא.
רשימת ההוצאות שפורטה אינה רשימה וסגורה וניתן לייחס הוצאות נוספות בהתאם לנסיבות העניין וסוג עיסוק העסק.
אשמח לעמוד לרשותכם ולייעץ בכל שאלה הנוגעת להכרה בהוצאות המשרד הביתי.